פסק-דין בתיק ב"ל 24938-02-13

1.         זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 31.1.13 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער 0% נכות יציבה מתאריך 1.4.11 (להלן: ההחלטה).

2.         טענות המערער:

2.1       בסעיף 23 לסיכום ומסקנות אין הוועדה שוללת קיומה של הגבלה בצוואר באופן כללי שכן הוועדה אומרת שבעבר היו תאונות קודמות וקיים רישום על הגבלה בתנועות הצוואר. המסקנה העולה מסיפא של סעיף 23 לא שוללת לחלוטין כי קיימת הגבלה בצוואר כי אם קובעת לגבי התאונה דנא שאין הגבלה ללא קשר לתלונות הקודמות.

המילים "ללא כל קשר לתלונות קודמות" לא מתיישבות עם הצורך לדון בעובר ושב.

2.2       לפי ניסוח הוועדה אין פה שלילה של קיומה של נכות בכלל, במיוחד לאור הממצא של הסי.טי. מיום 24/4/12 המצוטט בוועדה.

2.3       הוועדה כותבת בסעיף 21 סיפא שהמערער מתלונן על ירידה בתחושה אבל היא חושבת שהתלונה היא לא לפי הפיזור המוכר, אז היא לא שוללת קיומה של ירידה בתחושה.

2.4       לא נכתב בשום מקום כי אין חסר נוירולוגי ובוועדה לא ישב נוירולוג, ישב קרדיולוג ופנימאי. הנושא הנוירולוגי לא נבדק ובמקום "לקשט" את הרכב הוועדה בקרדיולוג ופנימאי שאינם נחוצים כלל ועיקר היה ראוי לבדוק את ההיבט הנוירולוגי על ידי חבר וועדה או להפנות למומחה או יועץ נוירולוגי לאור התלונה שלא נשללה לחלוטין בעניין הנימול שמתאימה הן למנגנון הפגימה והן לסי.טי. הבורר שנעשה רק לאחר התאונה.

2.5       במקרה הספציפי הזה עת מדובר במבוטח שהוא רופא לאור קביעת הוועדה ולאור העובדה של יחס הרופאים בינם לבין עצמם, ולאור שלילת הוועדה את תלונות המערער כשעובדה זו מצטברת להעדר נוירולוג בוועדה נראה לי כי טוב יהיה להחזיר את עניינו של המערער בהרכב אחר שבה ישתתף גם נוירולוג.

3.         טענות המשיב:

3.1       הוועדה ערכה בדיקה קלינית ופירטה ממצאיה בסעיף 21 לפרוטוקול ממנה עולה כי אין מגבלה בתנועות ובנוסף כי תלונת המערער באשר לירידה בתחושה אינה בהתאם לפיזור אנטומיה מוכר קרי תלונתו אינה מעידה על בעיה רפואית.

3.2       בסעיף 23 לפרוטוקול פיסקה שניה קובעת הוועדה באופן מפורש "על פי ממצאי בדיקה קלינית שנמצאה תקינה .....בעקבות התאונה הנוכחית ללא קשר לתלונות הקודמות לעניין הצוואר...".

המדובר בקביעה פוזיטיבית כי המערער אינו סובל מנכות ללא קשר לעברו הרפואי.

משקבעה הוועדה כי לא נותרה נכות ברור כי לא נערך ניכוי בגין מצב קודם ואין כל מקום לבצע חשבון עובר ושב.

3.3       באשר לממצאי בדיקת הסי.טי הוועדה ציינה בפרוטוקול את הבדיקה ותוצאותיה. הלכה היא כי הוועדה רשאית לבצע בדיקות רפואיות ולהעדיף את תוצאותיהם על בדיקות ההדמיה.

3.4       לגבי הרכב הוועדה - בהתאם לתיעוד הרפואי שהציג המערער מאת רופא בתחום האורטופדי, כך כללה גם הוועדה אורטופד. בנוסף ככל שהמערער סבר כי על הרכב הוועדה לכלול נוירולוג היה עליו לטעון זאת בתחילת הוועדה ולא להמתין לשלב הערעור .

3.5       לגבי הנכות הזמנית - מעיון בערר מיום 25/9/12 עולה כי לא הייתה בו כל טענה בדבר גובה הנכות הזמנית, כבר נפסק בעבר כי כאשר מערער אינו מעלה טענה בערעור, אין הוא יכול לטעון במועד מאוחר יותר כי הוועדה טעתה טעות משפטית בכך שהיא לא דנה באותו עניין שלא הוזכר על ידו.

בנסיבות אלה אין מקום להשיב את הערעור ובוודאי שלא בפני וועדה בהרכב חדש.

על כן יש לדחות את הערעור.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: